פלח ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

א.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 19.12.2011 של ביהמ"ש השלום (כב' השופט משה סובל), אשר דחה את בקשת רשות הערעור של שני המבקשים, יהודה פלח ואילנה פלח (להלן: "המבקש", "המבקשת" – בהתאמה וביחד "המבקשים" או "החייבים"), על החלטתו מיום 1.12.2011 של כב' רשם ההוצל"פ נועם רף, אשר דחה את בקשת המבקשים לבטל את החלטתו מיום 10.11.2011, בה אושרה מכירה לצד ג' של נכסם של המבקשים, שהוא בית מגורים ברחוב השומר 40 בהוד השרון (להלן: "הנכס").

ב.העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

המשיב 1, כונס הנכסים, מנהל כנגד המבקשים הליכים במסגרת הוצאה לפועל מזה שנים רבות. חובם של המבקשים למשיב 2 מגיע, לטענת המשיב 1, לסכום של כ-800 אלף ₪. במסגרת הליכי ההוצל"פ שמנהל כונס הנכסים, כאמור, הגיש כונס הנכסים, ביום 30.10.11 בקשה לרשם ההוצל"פ לאשר מכר לצד ג'.

ביום 30.10.11 קבע רשם ההוצל"פ כדלהלן:

"רשמתי לפניי את הצעת פרוספר אזגי...לרכישת הנכס תמורת סך של 3,400,000 ₪. הבקשה תועבר לתגובת החייבים בתוך 10 ימים מקבלתה... החייב רשאי לפדות את הנכס ולשלם לכונס הנכסים את הסכום האמור בסעיף 1 להחלטה זו במועד הקצוב להגשת התגובה או לעתור בנדון...".

בו ביום 30.10.11 ניתנה החלטת רשם ההוצל"פ, המורה להעביר למבקשים את הבקשה לאישור המכר לצד ג'. למבקשים ניתנה אפשרות לפדות את הנכס, כמפורט בהחלטה.

במסגרת בקשה חוזרת שהגיש כונס הנכסים לרשם ההוצל"פ, ביום 9.11.11, ציין כונס הנכסים כי הבקשה לאישור המכר וההחלטה מיום 30.10.11 נמסרה למשרדו של עו"ד בית-און, ב"כ החייבים ביום 30.10.11. ביום 10.11.11 ובהעדר תגובה מטעם החייבים, ניתן על ידי רשם ההוצל"פ אישור מכר לצד ג', כמבוקש ע"י כונס הנכסים.

ביום 15.11.11 הגישו החייבים לרשם ההוצל"פ הודעה על רצונם לפדות את הנכס. רשם ההוצל"פ קבע בהחלטתו מיום 16.11.11 כי המכר אושר עוד ביום 10.11.11.

המבקשים הגישו לרשם ההוצל"פ בקשה לביטול החלטתו מיום 10.11.11, בה, כאמור, אושר המכר לצד ג'.

המבקשים טענו כי ההחלטה מיום 30.10.11 התקבלה במשרדו של בא כוחם, עו"ד בית און, רק ביום 14.11.11, ולמחרת אותו יום כבר הוגשה בקשתם לפדות את הנכס.

ביום 1.12.11, בהתייחסו לבקשת המבקשים ולטענות המועלות בה, קבע רשם ההוצל"פ כדלהלן:

"תיק זה מתנהל מזה שנים רבות (מאז שנת 1997). החייבים עשו ועושים כל אשר אל ידם לעכב ההליכים בתיק ולא להביא לכדי מימושו של הנכס...".

רשם ההוצל"פ התייחס לכך כי "אין בתצהירו של עו"ד בית און כל התייחסות שעוד ביום 31.10.11 נמסרה למשרדו החלטה מיום 30.11.11, ובקשת כונס הנכסים לאישור המכר, כאמור באישור אשר הוצג בפניי עם חותמת משרדו של עו"ד בית און... אינני מקבל את טענתו לכך שרק ביום 14.11.11 נודע לו על ההחלטה מיום 30.10.11".

רשם ההוצל"פ מתייחס גם להודעת המבקשים לפיה "הודיעו" לרשם ההוצל"פ כי בכוונתם לפדות את הנכס. בהודעתם מיום 15.11.11, כאמור, ציינו המבקשים "החייבים פועלים כעת בכדי להשיג משכנתא ועושים סקר שוק אך כמובן שעשרה ימים אינם זמן סביר ובודאי שלא ניתן להתארגן בתחום זמנים זה

על כן מבוקש לאשר 90 יום לצורך השגת מקורות המימון...".

רשם ההוצל"פ, בהחלטתו מיום 1.12.11, כאמור, קיבל את עמדת הזוכה לפיה ההודעה מיום 15.11.11 איננה הודעת פדיון אלא בקשה של החייבים לפדות את הנכס, באמצעות משכנתא שבכוונתם לקבל. רשם ההוצל"פ קבע לעניין זה כי "לא ברור כלל וכלל כיצד בכוונתם לגייס משכנתא בסכום של 2 מליון ₪...לחייב 1 33 תיקי הוצל"פ וסך חובותיו (לא כולל תיקי משכנתא) מגיע לסך של כ-15 מליון ₪, לחייבת 2 תיקי הוצל"פ וסך חובותיה מגיע לסך של 1.4 מליון ₪ (לא כולל תיק המשכנתא)".

רשם ההוצל"פ לא קיבל, איפוא, את הודעת המבקשים לפיה יש בהודעתם מיום 15.11.11 משום הודעה על פדיון הנכס, וראה בהודעה מהלך סתמי משהמדובר במבקשים שלהם חובות כבדים, ותיקים רבים התלויים ועומדים בלשכת ההוצל"פ.

לסיכום קבע רשם ההוצל"פ כי "הבקשה לפדיון הנכס הינה למעשה נסיון נוסף לטעמי לעכב הליכי המימוש של נכס וזאת כאשר אין המדובר בפדיון של ממש, אלא בבקשה לעיכוב ההליכים לפרק זמן לא מבוטל, כאשר קיים רוכש שהמכר אושר לו וזאת מבלי שתהיה כל בטוחה בלשון המעטה לכך שבאפשרות החייבים לפדות את הנכס, הן בתשלום מזומן בתוך כמה ימים והן בקבלת משכנתא".

בסופו של יום דחה רשם ההוצל"פ בהחלטתו מיום 1.12.11 את בקשת המבקשים לביטול ההחלטה מיום 10.11.11 לפיה אושר המכר.